יופי טופי

ניתנה לי משימה מהתזונאית שלי כחלק ממסע האהבה העצמית שלי למנות מספר שאני אוהבת בעצמי. לכאורה משימה פשוטה, אך מתברר שלא כך הדבר.

בעודי חושבת על פרטים שאני אוהבת במראי החיצוני, עוצרת לרגע להשקיף עליו מלמעלה כאדם זר על מנת לחזות בהלך המחשבה שלי. חלק ממחשבותיי: הגבות שלי אמנם נאות, אולם נזכרת אני כי הדבר נאמר לי פעמים רבות בחיי. האם הייתי חושבת אותן ליפות אלמלא היו חוזרים על כך הפניי שוב ושוב? הלאה, החזה שלי. גדול ונשי. אבל מהו אותו "נשי". נאמר לי מספר פעמים שחזה גדול מחמיא לאישה, אולם כל שאני מרגישה הוא את כובד משקלו והזיעה הנוטפת בגנותו, כך שקשה לי לחוש ביופי המדובר. קימורי גופי? נאמר לי לא פעם כי גברים אוהבים ש "יש במה לתפוס", אך האם אמנם אני אוהבת את המראה והתחושה בגופי?

מתברר שזוהי המשימה שניתנה לי אינה פשוטה בכלל. והיא מעלה את השאלה עתיקת היומין "מהו יופי", או בפרט מהו יופי נשי. הרי שהוא משתנה בין כל תרבות ובהתאם לצרכיה הפטריאכליים ברובם.

איני יודעת כבר מהו יפה בעיניי שלי עצמי, שכן זה מזמן הגבולות היטשטשו בין מחשבותיי ואמונותי שלי לגבי שאלה זו, לבין תגובותיהם וטעמה של סביבתי. ומכיוון שאלו האחרונים נטבעו ונחקקו בי מיום היוולדי, לא אדע אם תשובותיי לשאלה זו יהיו אי פעם כנים ואותנטיים ממעמקי ליבי, או שמא תולדה של השפעת החברה על טעמי.