סיפורים בהמשכים
הבית בקצה הרחוב — פרק א׳
הכרות ראשונה עם שכונה, בית, וסוד.
הבית תמיד היה שם, בקצה הרחוב, אחרי עקומה קלה שגרמה לו להיעלם ולהופיע מחדש בכל פעם שפניתם. ילדי השכונה לא נכנסו לחצר שלו. לא בגלל פחד — בגלל כיבוד. כאילו ידעו, בלי שאיש אמר להם, שיש דברים שלא שייכים להם.
עד שמרים עברה לגור בשכונה.
היא הייתה בת אחת עשרה, עם תיק כחול ושיטה משלה לבחון עולמות חדשים: היא הייתה הולכת ישר למקום שכולים עוקפים.
יום ראשון לבית הספר, היא פנתה שמאלה.
תגובות
התחבר כדי להגיב