בדידות?..

בדידות, אבל לא מהסוג הרגיל, לא מהסוג שמנודה. בדידות בעלת חברים, אפשר לקרוא לזה ממש אירוני. זה כמו בדיחה גרועה בלי סוף מצחיק, משהו שחסר לו פאנץ’.

הסיבה לבדידות היא לא ברורה  שאתה מוקף בכל כך הרבה אנשים שאוהבים, ועדיין, עמוק בפנים, הדבר היחידי שאתה מרגיש הוא חור ענק שרק גדל.

זה מעניין איך הדבר היחידי שהצליח למלא לך את החור, בסוף העמיק לך אותו יותר. ועוד יותר מעניין, ואפילו טיפה עצוב, שהסיבה האמיתית שעומדת מאחורי הכל היא אתה.

ואולי בגלל זה כל כך קשה לך לחיות עם העובדה שאתה, ורק אתה, אשם בהכל.

איך שהוא יוצא שהסיבה האמיתית לחוסר הצלחה היא אני.

הייסורים העצמיים לא מספיקים  כאילו הם כן, אבל איך שהוא אתה עדיין סובל.

עוד המעמסה שרק מתגברת, משקל שלא מפסיק לעלות, כל אלה פוגעים בך, ומי שהחליט לשים אותם הוא אתה.

כמה אירוני יצא שכל זה, ועדיין לא דיברתי על בדידות.

אבל בדידות זה לדבר בלי להרגיש שמקשיבים באמת.

בדידות זה הכמיהה לדבר אחד שלפי איך שזה נראה לעולם לא יגיע, כי איבדת אותו.

בסוף יוצא שאני מגיע תמיד לאהבה נכזבת, אהבה גדולה שפשוט שברה אותי, ריסקה אותי לרסיסים והרסה אותי מבפנים.

בדידות זה שהכל כלפי חוץ נראה רגוע, אבל בפנים זה כמו הר געש שלא מפסיק להתפוצץ.

בדידות זה להיות מוקף באנשים בלי היכולת לדבר באמת על מה שיש לך על הלב, ועד שאתה מגיע לזה  אתה מרגיש שאתה חופר.

ועד שדיברת על זה, יש לך עוד מה לספר.

בדידות זה פשוט לסבול בשקט, בידיעה שהכל ממשיך כרגיל  ואפילו אתה  אבל עמוק בפנים אתה יודע.

אתה יודע שלא. אתה יודע שכל זמן שעובר, חלק ממך מתפרק עוד קצת, עוד פיסה נופלת, משהו בך נשבר עוד קצת.

ואתה יודע גם מה יכול לתקן את זה. הבעיה היחידה שמה שיכול לתקן את זה לא נמצא, נלקח, עזב מרצון, ושוב הכל בגללך.

אתה שבר כלי. אתה צמא להקשבה, לחיבור, לטהרה, לגאולה. צמא לאהבה.

אבל למה אתה כל כך נואש למשהו שהוא לא חובה? למשהו שהוא לא בלתי ניתן להשגה?

למה אתה לא מצליח להיקשר? ושוב פעם הדבר שעולה הוא הבדידות, הלבד, כי נשארת לבד.

ובמיטה, בלילה אתה לבד.

אתה צעיר, לא הבנת מה היה לך, אבל עכשיו אתה מספיק בוגר כדי להבין מה איבדת.

אתה מצטער על זה שלא היית חכם מספיק, בוגר מספיק, בשל מספיק, ואתה מייסר את עצמך על זה.

לא נמאס לך? לא, כי אז לא היית רושם.

עברת כל כך הרבה בשביל להרגיש ככה, ושוב הבעיה היא בך.

אתה אולי לא בוחר מה אתה מרגיש, או לא שולט בזה, אבל אתה בוודאות שולט על המעשים שלך.

עשית טעויות שלא מתאימות לדיוק שלך, והפסדת.

אתה מפסיד הרבה יותר מהמצופה. אולי אתה לא כזה חכם כמו שאתה חושב, אולי אתה מכשיל את עצמך.

אין לי פתרון, אני לא יודע איפה להתחיל לפתור או איך למצוא פתרון.

אני מצטער בשמך.

כתבת מבוך של מילים, משהו לא מובן, לא מלוטש כמוך. ים של דברים שפתוחים בו זמנית וזועקים לעזרה, להבנה והכלה.

אתה לא מרגיש שאתה טהור, אתה רק רואה את עצמך כטמא, כטעות גדולה וחטא שלא ניתן לכפר עליו.

ואני מצטער שוב, כי אני זה אתה