הבית בקצה הרחוב — פרק ג׳

הספרייה תפסה קיר שלם. ספרים בכל הצבעים — כחול, חום, אדום כהה — אבל לאחד מהם לא היה כריכה. הוא בלט בריקות שלו.

מרים לקחה אותו.

בפנים — דפים ריקים. כולם. מלבד הדף הראשון, שעליו היה כתוב בכתב יד ברור:

"לְמִרְיָם, שֶׁסוֹף סוֹף הִגִּיעָה."

היא הניחה את הספר בחזרה. ידיה רעדו.

מהחלון ראתה את השכונה — אותם בתים, אותה עקומה — אבל הכל נראה קצת שונה עכשיו. כאילו היא תמיד הייתה חלק מהנוף, ורק עכשיו הנוף הבחין בה.