טקסט פתוח
טקסט פתוחפשוט לכתוב
כניסההרשמה
מאמרים·טכנולוגיה

כשהמקום שאמור היה להיות התחלה חדשה הפך למקום של פחד

בגיל 23 מצאתי את עצמי מתמודדת עם חוויות קשות במקום עבודה בחברה טכנולוגית. זה הסיפור שלי על פחד, השפלה וההשפעה שנשארת גם אחרי שעוזבים.

אני בת 23, ורוצה לשתף בחוויה אישית שעברתי במהלך עבודתי בחברה בתחום הטכנולוגיה, במסגרת עבודה מועדפת.

הגעתי למקום העבודה עם רצון פשוט לעבוד, ללמוד, להתפתח ולהרגיש חלק מצוות. לא ציפיתי שהחוויה הזו תשאיר בי תחושות שאני מתמודדת איתן עד היום.

במהלך תקופת עבודתי היו מצבים שבהם הרגשתי מושפלת, מפוחדת וחסרת ביטחון. חוויתי צעקות, אמירות שפגעו בי והתנהגויות שגרמו לי לחשוש מתגובות של הממונה עליי. היו ימים שבהם הגעתי לעבודה ולא ידעתי כיצד יעבור היום, אם אוכל לבצע את תפקידי בשקט או שאמצא את עצמי שוב בסיטואציה לא נעימה.

חשוב לי לומר שלא כל התקופה הייתה שלילית. היו גם רגעים טובים ואנשים שעזרו לי. אבל מבחינתי, הרגעים האלה לא ביטלו את הפגיעה שחוויתי.

עם הזמן התחלתי להרגיש שהביטחון העצמי שלי נפגע. דברים שבעבר היו פשוטים עבורי הפכו למעוררי חשש, וגם לאחר שסיימתי לעבוד באותו מקום, התחושות לא נעלמו.

כיום אני מנסה להמשיך בשגרה ולעבוד, אבל לפעמים אני עדיין חווה חרדה, פחד מתגובות של מנהלים וקושי להתמודד עם מצבים שמזכירים לי את מה שעברתי.

אני משתפת את הסיפור הזה לא מתוך רצון לפגוע באדם מסוים או בחברה, אלא כדי להזכיר שמאחורי כל עובד יש אדם עם רגשות, רצונות וקשיים שלא תמיד רואים מבחוץ.

מנהל יכול להשפיע על עובד הרבה מעבר למשימות שהוא נותן לו. מילה שנאמרת בכעס, צעקה או תחושה מתמשכת של חוסר ביטחון יכולות להשאיר השפעה גם הרבה אחרי שיום העבודה מסתיים.

אני עדיין בתהליך של התמודדות והחלמה מהחוויה האישית שלי. אני מקווה שעם הזמן אצליח להחזיר לעצמי את תחושת הביטחון שאיבדתי.

ובעיקר, אני מקווה שעובדים אחרים לא יצטרכו להרגיש פחד במקום שבו הם בסך הכול רוצים לעבוד ולהצליח.

תגובות

התגובות מושבתות ביצירה זו