טקסט פתוח
טקסט פתוחפשוט לכתוב
כניסההרשמה
שירים

פדגוג ומגוג

נִכְנַס לַכִּתָּה.

הַכָּאוֹס כְּבָר שָׁם. עֻבְדָּה מֻגְמֶרֶת.

וְכֵן - זֶה רַע, וְרָחוֹק מִתִּפְאֶרֶת.

"אַנְדָּרַלְמוֹס!" שָׁאַגְתִּי, וִיצִיר מִיתִי מְכֻנָּף הוֹפִיעַ

אֶחָד הַיְּלָדִים צָעַק "דָּאוּס אֲכַס מְכִינָה!" וְאַחַר "תְּפָסוּהוּ!".

הֶהָיָה זֶה חֲזַרְזִיר?

פָּרַשׂ כְּנָפָיו, וְהִתְאַיֵּן

לֶחָלָל אַחֵר, בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה

הַזִּמְזוּם בַּחֲלַל הַכִּתָּה הֵחֵל מִתְגַּבֵּר. הִשַּׁקְתִּי כְּנָפַי בְּכַעַס.

הִשְׁתַּתְּקוּ.

וְשׁוּב זִמְזוּם. מַשַּׁק כְּנָפַיִם. הָס.

ןבין מֶשֶׁק לַמֶּשֶׁק - קוֹל הֲמוֹן הַזַּעַם. זַעְמָם שֶׁל נְעוּרִים וּנְעָרִים.

זַעַם קָדוֹשׁ, מֻצְדָּק, כָּנוּעַ.

וְאַחֲרָיו - קוֹל צִלְצוּל. מַשַּׁק הַכְּנָפַיִם, וּגְאֻלָּה עַל זְמַן שָׁאוּל.

תגובות

תגובות

התחבר כדי להגיב

עוד מאת הטרו-טקסטואל